אוגוסט 2016

לוגו מינהל התכנון לבן על כחול

 

 

החודש תוכלו להכיר את התחרות "להעיר" קצת יותר לעומק כולל מטרת התחרות, ההצעות והתוצרים הזוכים במסלול המתכננים. נושא העירוניות הישראלית ילווה אתכם גם בהמשך הקריאה תוך כדי שננסה להבין באיזו מידה משחקים אינטראקטיביים עם השתתפות פתוחה במרחבים ציבוריים תומכים בעירוניות, מעמיקים ומפתחים אותה. בהמשך לכך, תוכלו להכיר חוויות עירוניות של משוטט בודד ולהתרשם מעוצמת ההשפעה של החוויות האלה על חיינו. נושא אחר יגרום לכם להיזכר בגיליון הקודם של הפודיום שבו הצגנו מתודולוגיה חדשנית לתכנון שימושי קרקע. הפעם תוכלו לקרוא על מתודולוגיה ליצירת מאגרי נתונים למחקרים בנושאי התכנון בהתבסס על אתר מודעות בתחום הנדל"ן. בנוסף, תכירו כלי משעשע ומושך מתחום תכנון תחבורה ציבורית בעל פוטנציאל גדול בענייני שיתוף הציבור. לסיכום, תוכלו להכיר את מפת הדיור בר השגה באירופה מעוצבת יפה ומנגישה הרבה מידע שימושי.

הזוכים בתחרות "להעיר"

wakeupcity

מינהל התכנון שמח להודיע על הזוכים בתחרות "להעיר: מתכננים ויוצרים עירוניות" שמטרתה עידוד העירוניות בישראל, קידום השיח והעלאת המודעות לסוגיות עירוניות.

כיום יותר מ-90% מכלל הישראלים מתגוררים בערים, ולכן אתגר העירוניות הינו אסטרטגי עבור מדינת ישראל וקרוב לליבם של רבים מאינו. ובשל כך קיימת חשיבות בהעמקת השיח, בהתוויית עקרונות וכלים חדשניים לתכנון מיטבי של סביבות עירוניות ותיקות וחדשות בישראל.

בשנים האחרונות מינהל התכנון שם את נושא חיזוק העירוניות בראש סדר העדיפויות ולשם כך יצא במהלך ייחודי בו פנה לכלל הציבור "להעיר" את העירוניות הישראלית. התחרות שהייתה פתוחה לכולם אפשרה למתמודדים להציע הסתכלות עצמאית, מקורית, חדשנית וביקורתית על סוגיות מגוונות של נושא העירוניות הישראלית.

התחרות הורכבה משני מסלולים: מסלול המתכננים שפנה בין היתר לאנשי תכנון, חברה, סביבה, כלכלה, רשויות מקומית ולכל מי שהנושא "בוער" בנפשו, ומסלול יוצרים שפנה לאמנים מכל תחומי היצירה – ציור, פיסול, צילום, מיצג, ווידאו, מוסיקה, מחול, תיאטרון ועוד.

ההצעות הזוכות יקבלו תגמול כספי, ימומשו בפועל ויוצגו בתערוכה.

במהלך אוגוסט נערך השלב הסופי במסלול מתכננים, בו נבחנו 100 תוצרים. כל עבודה הכילה רעיון מקורי לעירוניות ודרכים למימושו במרחב. ההצעות שהתקבלו היו מגוונות ועסקו בתחומים רבים וביניהם – הפיסי/אדריכלי, חברתי, טכנולוגי, תחבורתי,  סביבתי, המרחב הציבורי ועוד. במסלול זה נבחרו 10 זוכים.

במסלול היוצרים, במהלך יוני נפגשו השופטים לבחון כ- 150 הצעות שהוגשו ליצירות העוסקות בעירוניות. התקבלו הצעות מגוונות והגיעו מכל תחומי היצירה- חלק מההצעות היו ליצירות מוזיאליות, המעוררות דיון מעמיק וביקורתי בסוגיות שונות של החיים העירוניים, וחלק מההצעות הן ליצירות במרחב הציבורי עצמו, המייצרות פעולה במרחב העירוני, ואף מציעות להתערב בו ולהשפיע עליו.

במסלול זה נבחרו 22 הזוכים אשר בימים אלו עוסקים במימוש היצירות שהציעו.

חלק מהעבודות שהוגשו בשני המסלולים יוצגו בביתן הישראלי בוועידת הביטאט 3 של האו"ם בקיטו, אקוודור באוקטובר הקרוב, ובתערוכה שתתקיים במהלך השנה הקרובה בארץ.

לקריאה נוספת על הפרויקט ולצורך היכרות עם העבודות הזוכות במסלול מתכננים (במסלול היוצרים העבודות טרם מומשו) ניתן להתעדכן באתר של התחרות  ובאתר מינהל התכנון.    

טטריס בחלונות של בנייני משרדים ככלי לשיפור עירוניות

משחקי הטטריס בחלונות של עיריית תל אביב ובנינים אחרים. האם המשחקים בסגנון זה באמת עוזרים לפיתוח עירוני, חיבור בין התושבים ותומכים ביצירת חוויות עירוניות חיוביות או שמדובר ביחסי ציבור בלבד? לחצו כאן למאמר המלא.

חווית עירוניות מאת משוטט תל אביבי

חוויות המשוטט התל אביבי על הריסות סינרמה. מפגש עם עירוניות זמנית ובלתי רצויה –  אלו מחשבות הוא מניב, אלו הרגשות מעורר ואיך משפיע על חווית העירוניות של האדם הבודד…. מכאן תעברו להמשך קריאה.

מקור אלטרנטיבי ליצירת בסיס נתונים למחקרים בתחום העירוניות

שימוש באתר של פרסומים בתחום הנדל"ן בחו"ל בתור בסיס נתונים להפקת מידע סטטיסטי וגיאוגרפי אודות דיור – האם מדובר במידע שניתן לבנות עליו מחקרים בעלי מהימנות (ואמינות גבוהות יחסית) ? הכתבה המלאה נמצאת כאן.

כלי חדש לשיתוף הציבור בענייני תכנון תחבורה בעידן הדיגיטלי

משחק חדש – הדמיה של הרחבה ופיתוח של הרכבת התחתית בניו יורק. מבוסס על מודלים כלכליים ופתוח לכולם – מלמד, מעשיר ויכול לשמש ככלי מחקרי בתכנון עתידי. בין היתרונות הבולטים של הכלי החדשני הזה יכולת להעמקת השיח החברתי תוך העלאת מודעות ציבורית לגבי עולם התכנון בכלל ותכנון תחבורה בפרט. המשחק מאפשר לכל המעוניינים לחוות את אתגרי הפיתוח ולהציע חלופות. ייתכן ובהמשך יהפוך הכלי לאמצעי לשיתוף הציבור. המאמר המלא כאן.

"נחמד לדעת": דיור בר השגה – סקירת המצב באירופה.

תכירו את המפה האירופאית המבוססת על דעות תושבים באירופה לגבי הסיכוי למצוא מקום מגורים ברמה מתאימה ובמחיר הולם. המפה מספקת גם מידע אודות שנים בהן נבנו המגורים באזורים שונים של היבשת. להצגת המפה והכתבה המלאה הקליקו כאן.

מודעות פרסומת

יולי 2016

לוגו מינהל התכנון לבן על כחול

החודש נפנה את תשומת ליבכם להחלטת המועצה  הארצית לתכנון ובניה בנוגע לתמ"א 1; נזמין אתכם להכיר את הפרדוקס של העיצוב העירוני, לעיין בתהליך הקמת כבישים מהירים לאופניים בערים אירופיות ולהתעדכן בתכניות להרחבת הרכבת הקלה בירושלים. נציג מתודולוגיה חדשנית לתכנון שימושי קרקע. כמו כן, תוכלו להתרשם מיצירתיות תושבי הערים הגדולות בעולם והדרכים בהן ניתן להשתמש בשטחי גגות.. לסיכום, תוכלו להכיר את היסטורית ברצלונה על פרקיה העיקריים בלחיצת כפתור אחת.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה להעביר את תמ"א 1 להערות הועדות המחוזיות

ההחלטה על העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות התקבלה ברוב קולות כאשר לתוכנית היה רק מתנגד אחד. מסתמן כי עם כניסת תמ"א 1 המאוחדת לתוקף, מסלולי התכנון יקוצרו משמעותית. לקריאת המאמר המלא הקליקו כאן.

 

הפרדוקס של העיצוב העירוני

מהו סדר היום של העיצוב העירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטליות, אלא לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" (טלאים) ובדומה לשדה התכנון – להציע סדר יום חברתי. והינה הקישור למאמר המלא.

 

למה באירופה מקימים "כבישים מהירים" לאופניים

מהם היתרונות הבולטים של שימוש מרבי באופניים ככלי תחבורה לכל דבר? האם היתרונות האלה רלוונטיים מספיק כדי להשקיע מאות מיליונים בפיתוח התשתיות לאופניים? מי מחליט על כך? ואם הולכים על פיתוח התשתיות לאופניים, אז איך עושים את זה הכי נכון? בין הערים האירופאיות החלטנו להציע לכם להתמקד בשתי דוגמאות המובילות בתחום: הכירו את המקרה של פריז כאן ואת המקרה של ברלין כאן.

Carte Velo finale BD 1

Paris Velo Plan

 

…ובירושלים: הוועדה המחוזית אישרה את ה"קו הירוק" של הרכבת הקלה

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים אישרה את התכנית לקו נוסף לרכבת הקלה בירושלים – "הקו הירוק". הקו יחבר את שכונת גילה שבדרום העיר לשכונת הגבעה הצרפתית בצפונה. אורך הקו החדש הינו כ- 19 קילומטרים ולאורכו ממוקמות 36 תחנות נוסעים, והוא צפוי לפעול בשנת 2023. למאמר המלא הקליקו כאן.

 

סטטיסטיקה בשרות התכנון: מתודולוגיה חדשה לקבלת החלטות בנושא תכנון שימושי קרקע

במהלך חודש יולי טליה קאופמן הציגה את מחקרה בפני פורום מקצועי של מינהל התכנון. את ממצאי המחקר ניתן להפוך לכלי חדשני ומעניין שיסיע בקבלת החלטות מורכבות בתהליכי תכנון שימושי קרקע.

בהליך תכנון שימושי הקרקע ניתן למנף את הפוטנציאל האדיר הגלום במחקרים כמותיים, מבוססי נתונים,  על ערים ככלים לחיזוי מגמות ותכנון עירוני עתידי. וכך, מתכנני הערים, יזמים ותושבים, המעורבים בתהליך התכנון, יכולים להיות מצוידים  במדדים כמותיים להערכת תכניות ותבניות פיתוח עירוני. הדבר גם יכול לסייע לבחינת ההשלכות הפוטנציאליות של הוספת שימושים במינונים ובמיקומים מסוימים בעיר על העיר ועל  פיתוחה הכלכלי באופן מדיד וברור בדיון שסביב שולחן התכנון.

טליה קאופמן היא אדריכלית, מתכננת ערים ו-data scientist. עבדה כמתכננת ואחראית ניהול ידע באגף תכנון העיר של עיריית ת״א. בעלת תואר מוסמך בתכנון ערים מ-MIT. כיום עובדת כ-spatial analyst ב-OECD ובנוסף הינה עמיתת מחקר במעבדת big data בפקולטה להנדסת תעשייה באונ׳ ת״א. לטענת טליה קאופמן היא הצליחה לפתח מתודולוגיה כמותית פורצת דרך לתכנון הקצאות שימושי קרקע ופרישתם ברחבי העיר ככלל, כמו גם בשכונות/אזורים סטטיסטיים בפרט. לכל שלב בתהליך התכנון המתארי קיימים כלים מבוססי מידע סטטיסטי כחלק ממתודולוגיה בעלת שלושה שלבים:

  1. זיהוי תבניות משותפות בין ערים לגיבוש מודל בסיסי ל-״עיר הממוצעת״
  2. הצגת ״חתימה עירונית״ ע״י מדידת הסטיות של עיר או שכונה נתונה מהמודל הממוצע
  3. חישוב הנחיות תכנון ע״י הגברת או הפחתת הסטיות מהמודל, תוך התחשבות במטרות תכנון עתידיות

המתודולוגיה הכמותית לתכנון שימושי קרקע מציעה אלטרנטיבה מבוססת-מידע וידע סטטיסטי מדויק לתהליך קבלת ההחלטות בדיוני התכנון. המתודולוגיה מציגה אפשרות לפיתוח עירוני אינקרמנטלי, שוויוני ופתוח לכל המעוניינים לקחת חלק בעיצוב אופי העיר ושכונותיה.

לקריאה מורחבת יותר בנושא ניתן להקליק כאן.

kaufman figure 2.2

 

ניצול לא שיגרתי של הגגות בערים שונות

הערים הופכות לצפופות ואפורות יותר ויותר? אין איפה לפרוס גינות, פארקים ושטחים ירוקים? הכירו את המגוון העצום של אפשרויות שימוש בשטחי הגגות ברחבי ערים גדולות בקישור. מעניין, מעשיר ובהחלט מומלץ!

נחמד ומסקרן: מפה אינטראקטיבית של ברצלונה

אם השם ברצלונה אומר לכם משהו, מזמין או מניב מחשבות רומנטיות, וגם אם לא ממש, עדיין יש סיכוי טוב שתאהבו לדעת כי מעתה אפשר בקליק לדפדף את הפרקים העיקריים בהיסטוריה של העיר המפורסמת בין השנים 150-2010 על גבי מפה אחת. מוזמנים ליהנות מהצפייה דרך מעבר בקישור הזה.

יוני 2016

לוגו מינהל התכנון לבן על כחול

והפעם מהדורה עם חידוש בסופה…

אז כבר שמעתם על "להעיר" – תחרות מתכננים ויוצרים עירוניות? עדיין נותרו מספר ימים להרשמה! נזמין אתכם לקרוא גם על סוגית דיור בר השגה בחו"ל, על כלי רכב בלתי מאוישים והעיר, על תכנון ואלימות עירונית, על שכונות הטרוגניות ברחבי ארצות הברית וכן על מפת ההגירה לארצות הברית וכיצד אדריכלות בנויה סביב סיפורי חיים. ובייחוד, אנו מזמינים אתכם להיחשף לשיתוף הפעולה של מינהל התכנון עם ה-OECD ולהכיר את הפרסום של הארגון על תפיסת "ערים קומפקטיות".

מקווים שתמצאו עניין בנושאים אלה.

להעיר: תחרות מתכננים ויוצרים עירוניות

קצת לפני הפסח מינהל התכנון הכריז על פרויקט "להעיר – מתכננים ויוצרים עירוניות" שהינו חלק ממהלך רחב לעידוד העירוניות בישראל. הפרויקט מורכב משני מסלולים: תחרות מתכננים וקול קורא ליוצרים. העבודות הנבחרות תזכנה בתגמול כספי ותוצגנה בתערוכה. מינהל התכנון מזמין מתכננים ויוצרים להשתתף בפרויקט ולהעיר את העירוניות בישראל. למידע מלא וההרשמה ניתן להקליק כאן. שימו לב! לאור התעניינות רבה ההרשמה הוארכה עד לתאריך 20.6.2016.

wakeupcity

 

דיור בר השגה (או הדיור המוזל) בארה"ב: שכונות שמרוויחות מקיומו

בהקשר של הדיור בר השגה או הדיור הסוציאלי מקובל לדון על יתרונותיו המגוונים ועל חיוניותו לחברה. בקישור הזה תמצאו מחקר מעניין אודות השפעותיו השונות על שכונות המתאפיינות בבהכנסה ממוצעת והרכב אתני שונה. היכן  כדאי כלכלית למקם את הדיור הסוציאלי ומהן  ההשפעות  החברתיות בשכונות בהן מוקם?

 

כלי תחבורה בלתי מאוישים בערים: יתרונות וחסרונות

עידן של מכוניות ללא נהג כבר ממש בפתח ואף אחד לא באמת יודע מה לעשות ואיך להיערך לקראת השינויים הן מהבחינה התכנונית והן מבחינת גיבוש מדיניות. הטכנולוגיה מתפתחת במהירות ואנחנו כבר שומעים על שיתופי פעולה של גדולי תעשיית הרכב והמחשבים, על תכניותיהם והניסויים שהם עורכים בכבישים הרגילים. יחד עם זאת, בינתיים אין חקיקה ברורה בנושא וההשלכות על התנועה, התחבורה והחברה באופן כללי אינן ברורות. כאן תמצאו מאמר שבוחן את האפשרויות הסבירות ביותר של התפתחות ציי הרכב הבלתי מאוישים.

 

האם וכיצד התכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית?

ברבות מן הערים בעולם יצרו עיר דואלית. מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? איך תורם התכנון העירוני למצב זה ומה על המתכננים לעשות בכדי לצמצם את התופעה? תמצאו כאן חוות דעתה של פרופ' דיאן דיוויס מאוניברסיטת הארוורד על הקשר בין אלימות לתכנון עירוני ועיצוב המרחב.

 

שכונות המגורים ההטרוגניות ביותר בארה"ב

אלו משכונות המגורים הקיימות הן המגוונות ביותר? באלו מהן תהליך הגוון עדיין קורה ובאיזה קצב מתרחש? איפה אזורים אלו ממוקמים בתוך הערים?  בקישור זה תמצאו מחקר מסקרן וחדשני הסוקר את השאלות האלה.

 

מעניין: 200 שנים של הגירה לארה"ב על גבי מפה אחת

כאן תמצאו מפה קצת יוצאת דופן שבאמצעות גרפיקה מפותחת מציגה את 200 שנות ההגירה לארצות הברית מרחבי העולם . איור מעולה בעיננו למה שנקרא "אומת מהגרים".

 

חומר למחשבה: אדריכלות שמספרת סיפורי חיים (סרטון)

אדריכלות ובניינים כחלל לסיפורים – סיפוריהם של האנשים שחיים את המקום, אלה שגרים במקום ואלה שעובדים שם. זוהי הדרך לדמיין את החוויות שהבניינים מייצרים. כאן תמצאו סרטון שמציג חוויה אדריכלית מזווית קצת שונה.

 

נציגי  מינהל התכנון בועדת  ה-OECD בפריז

באפריל האחרון השתתפו נציגים מטעם מטה מינהל התכנון ולשכת תכנון מחוז המרכז להשתתף בכינוס של הוועדה לפיתוח אזורי (RDPC). בגיליונות הקודמים של הפודיום הרחבנו בנושא ההשתתפות הפעילה של מינהל התכנון (בהובלה של אגף מדיניות תכנון באגף בכיר לתכנון אסטרטגי) בוועדה זו, המתכנסת פעמיים בשנה.

הוועדה עסקה במגוון נושאים כגון ההכנה של ה-OECD ל-Un Habitat3 (ראה גם תרשים רקע לנושא) שיתכנס באוקטובר בקיטו אקוודור (בין הנושאים שעלו- העצמת החברה האזרחית, קיימות עירונית, צמיחה מכלילה, טיפול בעוני ובסגרגציה, פתרונות דיור מגוונים, חוסן עירוני וצמיחה ירוקה), רפורמות בתכנון וברמות ממשל, Well being Regions (בין הנושאים שעלו – יתרון הערים הגדולות, אי שוויון בין ערים ובתוך המטורופלינים, הזכות לעיר ולניידות ועוד).

 

ח ד ש

אחת למספר חודשים, תצא מהדורה מורחבת בה נביא בפניכם קטעים נבחרים מפרסום של ה- OECD

 

והפעם קטעים נבחרים מהמחקר ההשוואתי והפרסום של ה OECD  בנושא מדיניות "העיר הקומפקטית" Compact City Policies:

 OECD.  (2012), Compact City Policies: A Comparative Assessment, OECD Green Growth Studies, OECD Publishing, Paris. DOI: http://dx.doi.org/10.1787/9789264167865-en

מה זה "Compact City Concept"

תפיסת "העיר הקומפקטית" יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים אך ניתן לזהות מספר מאפיינים מרכזיים – דפוסי פיתוח בניה בצפיפות ובסמיכות, דגש על תחבורה ציבורית ונגישות לשירותים מקומיים ותעסוקה. כמו כן, תפיסת העיר הקומפקטית מהווה אחת מהדרכים המרכזיות ליישום של אידאולוגיית הפיתוח "Green Growth", המקודמת ב-OECD שעיקרה: עידוד צמיחה כלכלית ופיתוח עירוני באמצעות פעילות עירונית המכוונת להפחתת השפעות שליליות על הסביבה וצמצום שימוש במשאבי טבע ושירותי הסביבה.build types

התפתחות תפיסת העיר הקומפקטית

לטענת ה-OECD עם חלוף השנים, התפיסה התפתחה מהתחום הסביבתי למושג בין תחומי ורב ממדי המשלב  גם היבטים של פיתוח כלכלי והיבטים חברתיים. יישום מוצלח של מדיניות העיר הקומפקטית טמון בשיתוף פעולה ותיאום יעיל בין רמות ממשל שונות ותוך הסכמה רחבה לגבי מטרות משותפות.

הפוטנציאל בערים הקומפקטיות 

לערים הקומפקטיות פוטנציאל רב. בהיבט הסביבתי: צמצום מרחקי נסיעה, הפחתת התלות ברכבים פרטיים, חסכון באנרגיה וצמצום פליטת הגזים הרעילים, תוך שמירה על שטחים פתוחים ויחסי גומלין בים המרחב העירוני למרחב הכפרי. בהיבט הכלכלי: הגברת יעילות ההשקעה בתשתיות תוך צמצום הוצאות תחזוקה (בעיקר בתשתית קוויות). גישה נוחה למגוון שירותים מקומיים ומקומות עבודה. השילוב של צפיפות גבוהה ומגוון של תפקודים  עירוניים מאפשר גם זרימה והעברת ידע ובכך תורם לצמיחה כלכלית. בנוסף, הירידה בתלות ברכבים מייצרת דרישה לפיתוח תשתיות תחבורה כגון שבילי אופניים או מסילות רכבת קלה. בהיבט החברתי: הפחתת עלויות תחבורה הודות למרחקים קצרים ותחבורה ציבורית, שתורמים גם לניידות של משקי בית עם הכנסות נמוכות וכן הגדלת איכות החיים הודות לנגישות שוויונית למגוון השירותים ותעסוקה.

socio gap

ביקורת  על העיר הקומפקטית

ערים קומפקטיות, מעוררות גם לא מעט חששות שנובעים, בדרך כלל, מההיבטים הקשורים לצפיפויות הגבוהות: עומסי התנועה, זיהום אוויר, עליה במחירי הדיור, פגיעה באיכות החיים, ריכוזי אוכלוסייה בהיקפים קיצוניים וביקוש לא פרופורציונאלי למקומות מסוימים בערים ופעילות בהם (urban heat islands), צריכת אנרגיה מוגברת בשטחים שבנויים בצפיפות וחסר בשטחי פנאי ונופש בעיר. בנוסף, טענה כי שטחים עירוניים הבנויים לגובה ובצפיפות  פגיעים יותר בפני אסונות טבע שונים כגון רעידות אדמה, הצפות ושריפות.

מדדי הביצוע של הערים הקומפקטיות

מדדי ביצוע בינלאומיים ברי השוואה, מאפשרים לאמוד ביצועים ולשפר פעולות תומכות המדיניות. מוצעים 18 מדדים וביניהם: אוכלוסיה וגידול בשטח העירוני, צפיפות אוכלוסייה (ניתן לאמוד באוכלוסייה ממוצעת ב-24 שעות בנקודה או שטח מסוים), כיסוי קרקע עירונית, מרחק נסיעה ממוצע, החלק היחסי של נסיעות בתחבורה ציבורית, נגישות לתחבורה הציבורית (מרחק הליכה לתחנות תחבורה ציבורית), התאמה בין המגורים לשירותים המקומיים.

metropolitans

יישום התפיסה במדינות ה-OECD 

מהסקר שבוצע נמצא כי ברוב מדינות ה-OECD ברמה הלאומית, קיימים אלמנטים של מדיניות ערים קומפקטיות. יחד עם זאת, המודל ויישום התפיסה משתנה, בעיקר בשל התנאים המקומיים. כך למשל, באזורים שמאופיינים בגידול ולחצי פיתוח גבוהים (כמו מלבורן, אוסטרליה) מדיניות עירונית צריכה לכוון  למניעת ההתפשטות העירונית ועליה לעבוד בתיאום עם כלים פיסקאליים משלימים. בניגוד לכך, ערים שמאופיינות באוכלוסייה מתדלדלת  (כמו טוימה, יפן) נדרשות לגבש  מדיניות שתעודד אנשים לעבור למרכזי ערים.

יישום העיר הקומפקטית: המקרה הצרפתי

רפורמות חוקתיות שנעשו בצרפת בשנים האחרונות כוונו בעיקרן לעידוד ציפוף עירוני במטרה להגביל שימוש בשטחים פתוחים לצרכי עיור, ועל מנת לקדם התחדשות עירונית ולפתח אלטרנטיבות לשימוש ברכבים פרטיים. בין הכלים שאומצו להשגת מטרות אלה נמנו תמריצים לבניה בצפיפויות גבוהות, הגדרת צפיפות מינימלית (נקבע מס מיוחד במקרה של פיתוח מתחת לרף צפיפות מינימלי) ועוד. בנוסף, נכנס לתוקף חוק שמגדיר מס על רווחים ממכירת שטחים חקלאיים לצרכי בניה. חוק זה נועד לצמצם בכ-50% תהליכי עיור של השטחים החקלאיים עד 2020.

pop tens

בשטחים עירוניים (ובתהליכי עיור) רשויות מקומיות יכולות לאשר חריגה של עד 50% בהשוואה למגבלות התכנוניות, בתנאי שמדובר בפרויקט המאופיין בצפיפות גבוהה. בנוסף, ככל שהבניה הצפופה שמאושרת לפי תקנה זו חורגת מהצפיפות המרבית המותרת על ידי מוסדות סטטוטוריים, היא לא מחויבת בקנס על החריגה.

 

במטרופולין פריז עשו צעד נוסף והגדירו את הקומפקטיות העירונית בתור יעד תכנוני,  במסגרת בניה בתחום  האזורים העירוניים הקיימים מבלי להתפשר על גודלם של השטחים הפתוחים, היערות ושטחי החקלאות ותוך יצירת מערכת תחבורה ציבורית מפותחת. העיקרון המוביל של המדיניות התכנונית במטרופולין פריז (בכל רמות התכנון) הוא ליצור מערכת מטרופולינית בעלת מרכז אחד דומיננטי (מרכז פריז) ומספר מרכזים משניים בעיירות הסמוכות לפי אשכולות תעשייתיים או כלכליים ("Polycentric Paris"). בדרך זו פריז תפתח את קשריה הן עם הערים והישובים המרכיבים את המטרופולין והן עם סביבתה המרוחקת יותר. מדיניות פיתוח זו תיושם תוך שימת דגש על ארגון מחדש של מערך התחבורה הציבורית.

 5 המלצות ליישום מדיניות ערים קומפקטיות

  • הגדרת מטרות המכוונות לעיר הקומפקטית [הגדרת מדיניות לאומית עירונית ובעיקר גיבוש אסטרטגיה ברמה המטרופולינית, שכן הרמה המטרופולינית היא היחידה/הרמה המרחבית בה יש לפעול לקידום הנושא].
  • עידוד בנייה בצפיפויות גבוהות ובצמידות דופן לשוליים העירוניים [הגברת יעילות כלים רגולטוריים, פיתוח קומפקטי במרחב הכפרי, ספי צפיפות מינימלית, חיזוק הקשר בין המרחב העירוני לכפרי].
  • שיפור וייעול המרחב הבנוי הקיים [פיתוח בשטחי brownfields, עם חשש לזיהום, התאמה בין מדיניות תעשייתית לבין מדיניות העיר הקומפקטית, התחדשות אזורי מגורים והגדלת זכויות בניה קיימת, קידום מערכות תחבורה].
  • עידוד מגוון ואיכות החיים במרכזי ערים [באמצעות עירוב שימושים, משיכת תושבים ושירותים, עידוד השקעות במרחב הציבורי ו"יצירת מקומות", קידום הליכתיות ורכיבה על אופניים].
  • צמצום תופעות לוואי [מניעת הגודש התנועתי, הספקת דיור בר השגה, עידוד עיצוב עירוני איכותי ושילוב צמחייה באזורים הבנויים].

paris parks

*את הקישור לפרסום ניתן למצוא כאן.

מרץ 2016

החודש אנחנו מזמינים אתכם לחשוב על הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל שנערך בפברואר במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, לקרוא על ניסיונות אמריקנים לפתור את משבר הדיור בר השגה, לחשוב על מגוון פתרונות עבור תשתיות לאופניים בערים גדולות, להתעניין בתפקודו הלא שיגרתי של מגרש משחקים הולנדי ולצפות בהשתנות תפיסת העירוניות לגבי מיקום מסוים בניו יורק לאורך המאה ה-20. כל אלה לצד עדכון על קיום מחקר משותף של ישראל וארגון ה-OECD בנושא משילות ורגולציה של ייעודי הקרקע שמוביל אגף מדיניות תכנון, באגף בכיר לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון.

 

מקווים שתמצאו עניין בנושאים אלה.

 

המתכננים יוצאים 'לשטח', לא בטוח שכדאי להם – המקרה של התחנה המרכזית בתל אביב

מאז תחילת העבודה על תכנון התחנה המרכזית בתל אביב ולאורך כל השנים, גם לאחר שנפתחה היא לא הצליחה לממש את הבטחה לשגשוג וקידום אזור דרום תל אביב. לאורך העשורים שחלפו מאז, המשיך המבנה לשמש מאות אוטובוסים ונוסעים מדי יום וכן קהילות שונות החיות בסביבתו. במהלך השנים, קמו קבוצות שונות, לרוב של פעילים מחוץ לשכונה, אשר גילו את המבנה וקיסמו ועשו בו פעולות שונות במטרה לעוררו או לחולל בו דבר מה. אך אלו לרוב נותרו יוזמות זמניות ומתחלפות שלא הצליחו לשנות את סדר היום הפוליטי-עירוני ובתוך כך את גורלה של התחנה המרכזית, שכניה ומשתמשיה.

כעת מצטרף לשורת יוזמות זו גם איגוד המתכננים אשר החליט לקיים את האירוע השנתי שלו – כנס איגוד המתכננים – בתחנה המרכזית החדשה ולהביא לשם ליום אחד כ-800 מתכננים בקירוב. הרעיון במקורו היה של ד"ר רחל קטושבסקי, מלשכת התכנון דרום ומרצה באוניברסיטת בן גוריון. לדבריה: "יש שם הכל, מעבר לתחנת אוטובוסים מרכזית, יש שם פאבים, משרדי עורכי דין, מוזיאון, תיאטראות, סטודיו של אמנים, כנסיות, גני ילדים. יש שם חיים שלמים במקום הזה. חשבתי שזה מקום מאוד מאוד מעניין ושהרבה אנשים לא יודעים מה יש שם. זה חלק ממה שמתכננים לדעתי צריכים להכיר". על עמדות שונות בנושא ולהמשך קריאה – בקישור הבא לבלוג של "אורבנולוגיה".

דיור בר השגה בערים יקרות – דוגמת ניו יורק וסיאטל

במאי 2014 ראש העיר החדש של ניו יורק הציג את תכנית הפיתוח העירונית לעשור הקרוב. בין שאר סעיפיה, התכנית קבעה יעד מרשים של יצירת 200,000 יחידות דיור בר השגה. בכוונתו של ראש העיר להגיע ליעדו המרשים תוך יישום של מדיניותMandatory Inclusionary" "Zoning. בעיר ניו יורק הייתה קיימת מדיניות חלוקת שטחים דומה על בסיס וולונטארי מאז 1987, כאשר קבלנים היו יכולים לקבל זכויות בנייה נוספות עבור הפרויקט שלהם במחירי השוק החופשי בתנאי שיצרו גם מספר מסוים של יחידות דיור בר השגה שיימכרו בעתיד במחירים נמוכים מערכן בשוק החופשי. יחידות הדיור המסובסדות היו צריכות להיות צמודות לפרויקט השיווקי או על חלקת אדמה אחרת באותו אזור בטווח של עד 800 מטרים בקירוב (חצי מייל).

לפי המידע הקיים ברשויות העיר ניו יורק, מאז 1987 מדיניות זו אפשרה יצירתן של כ-7000 יחידות דיור בר השגה. החידוש שראש העיר הציע הינו בהפיכת מדיניות זו מוולונטארית למחייבת, כלומר לא תהיה ליזמים וקבלנים אפשרות ברירה, אלא זו תהיה חובתם לפעול לפי מתכונת זו ובכך לתרום לשוויון הזדמנויות בבחירת מקום מגורים ע"י התושבים ולעודד הטרוגניות של אוכלוסייה בשכונות. פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור הבא (באנגלית)

בנוסף, אפשר ללמוד על יישום בפועל של מדיניות זו והשפעתה על מחירי הנדל"ן ושוק השכירות על דוגמת העיר סיאטל שגם בה רוצים להשיק את המדיניות הזו. בקישור הבא תמצאו דיון מעניין ומעמיק של תומכי ומתנגדי הרעיון.

תשתיות לאופניים בערים גדולות ופרבריהן

נושא התחבורה בכלל והתחבורה הציבורית בפרט בערים הגדולות ברחבי העולם מעסיק את מתכנני הערים באופן ניכר. בתוך כך, מתן פתרונות הולמים בתחום זה מהווה אתגר אמיתי עבור כל העסוקים במלאכה, כאשר תשתיות אופניים הן בין האלטרנטיבות הבולטות.

גם בארצנו הקטנטונת, במיוחד בשנים אחרונות עם הגעת האופניים החשמליים נושא שילוב האופניים והשבילים המיועדים להם בתוך מערכות הכבישים העירוניות הפך לאקטואלי מאוד. בקישור זה תמצאו מקבץ דוגמאות ופתרונות יצירתיים עבור תשתיות לאופניים מערים אירופיות המובילות בתחום – אמסטרדם, קופנהגן ועוד.

תפקיד לא שיגרתי של מגרש משחקים ברוטרדם

למעלה מ-80% משטח העיר רוטרדם נמצא מתחת למפלס הים, כאשר הפרש הגבהים מגיע לכ-7 מטרים. איך בכל זאת העיר מצליחה לא לוותר על שטחה לטובת הים? איך רוטרדם צפויה להסתגל לשינויי אקלים החזויים שלפיהם תוך עשור או שניים הבאים מפלס הים עלול לעלות בעוד כמטר ביחס ליבשה? מהן האסטרטגיות הייחודיות והחדשניות של העיר לאור פתרון בעיות מורכבות אלה ומהו תפקידו הלא שיגרתי של מגרש משחקים בתוך הצעדים שהעיר נוקטת? מידע מלא בקישור הבא.

העירוניות המשתנה: איך זה, כשהמדרכות רחבות מהכבישים

בקישור הבא לעיונכם סרטון נחמד המתאר את השתנות תפיסת עירוניות במהלך המאה ה-20 בהדגמה על רחוב 23 בניו יורק.

ביקור הנציגים של  OECD בישראל במסגרת מחקר על רגולציה של ייעודי קרקע

ארגון ה- OECD הוא אחד המקורות הגדולים והסמכותיים בעולם למידע סטטיסטי השוואתי בתחומי החברה והכלכלה. הארגון משמש פלטפורמה לדיון במדיניות, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש קודים, עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצוע מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית וברמות ממשל נוספות.

מאז ספטמבר 2010, חברה ישראל בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וב- 2015 הפך מינהל התכנון לנציג הרשמי והקבוע בוועדה לפיתוח אזורי – RDPC (Regional Development (Policy Committee. בעקבות הפעילות בוועדה, ישראל הוזמנה לקחת חלק כמקרה מבחן על שתי ערים,  במסגרת מחקר משווה בינלאומי על מדיניות הרגולציה על הקרקע, בדגש המרחב העירוני. הערים שנבחרו הן נתניה ואום אל פאחם. בתוך כך הוגדרו מספר תחומים למיקוד ובהם – מדיניות דיור, פיתוח עירוני ותשתיות, פיתוח כלכלי וסוגיות מבניות והליכיות במערכת התכנונית. בין המדינות והערים הנוספות הנכללות בפרויקט משמעותי זה גם פראג, לודג', אמסטרדם וכן ערים נוספות בצרפת ובארה"ב.

במסגרת הפרויקט בחודש מרץ ארח אגף מדיניות תכנון (באגף בכיר לתכנון אסטרטגי) במינהל התכנון את משלחת החקר מה – OECD בישראל. במסגרת זו נפגשו חברי המשלחת עם גורמים מקצועיים מהרמה הארצית, המחוזית והמקומית ולסיכום ביקור המשלחת התקיים אירוע סימפוזיון.

סימפוזיון

דצמבר 2015

החודש אנחנו מזמינים אתכם לחשוב איתנו באופן קצת ביקורתי על הסיקור התקשורתי של הרפורמה החשובה ברישוי, לקרא על מודלים של מעורבות תושבים בקידום התחדשות עירונית, לחשוב האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מנאות מדבר (ספוילר: כן, ולא מעט), לצפות בקסם אנושי מתרחש כאשר ממקמים גן ילדים בתוך בית אבות ולסיום לצפות באמנית הרחוב המבוגרת בעולם. כל זאת לצד עדכונים על הנעשה במערכת התכנון בחודש האחרון.

מקווים שתמצאו בהם עניין.

חומרים ותמונות אותם הייתם רוצים לפרסם, ניתן לשלח אל מערכת פודיום – noemilie1@gmail.com

 

הסחריר (ספין) בדבר תקנות ההיתר על חיסיון

הדיון בזכות בזכות העיון בהיתרי הבניה, הוא החמצה של העיקר. תקנות הרישוי החדשות, יוצרותשני חידושים ענקיים, וחבל שאת אלה חסכה התקשורת מהציבור. הראשון הוא רישוי מקוון, השני הוא המידע להיתר.

הסדר העיון בהיתרי בנייה, הוא צעד ענק קדימה לעומת המצב הקיים. על פי המצב הקיים איש הישר בעיניו יעשה. ישנן ועדות שבהן היתרי הבניה וכל תיק הבניין פתוח לעיון הציבור ללא כל הגבלה. לעומתן, ישנן ועדות שלא מאפשרות לעיין בהיתרי הבניה בכלל. המצב הגרוע ביותר הוא בועדות אשר מאפשרות עיון סלקטיבי בהיתרים, למקורבים בלבד. תקנות הרישוי החדשות יוצרות בסך הכל אחידות וסדר.

מוזמנים לקרא את הדעה הביקורתית והמעניינת מתוך הבלוג "המרפסת" בקישור כאן על הפספוס של התקשורת בהבנת הבשורה בתקנות הרישוי החדשות ולחשוב האם, מה ואת מי שירת אותו "סחריר".

 

מעורבות תושבים בקידום התחדשות עירונית- סקירת מודלים נבחרים מהעולם

מרכז הגר המסמך מציג שלושה מודלים לקידום התחדשות עירונית ובהם יש לרשויות מקומיות ולתושבים תפקידים שונים מאלו המוכרים כיום בישראל. המסמך נועד לספק תמונת מצב עדכנית המבוססת על הניסיון הנצבר בפועל בעולם ולכן, לכל אחד מהמודלים הנסקרים נלווה מקרה בוחן בו הוא מיושם.

לקריאת המחקר – מעורבות תושבים בקידום התחדשות עירונית

מידע נוסף ועדכונים אודות פעילות המרכז ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.israhc.org/  ובדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/affordablehousingcenter/

מה אנחנו יכולים ללמוד מנאות מדבר?

נאות מדבר אמתיים, נוצרים כאשר מעיינות תת-קרקעיים ואקוויפרים יקרי ערך מגיעים כמעט עד לפני הקרקע ומסתבר שהם חלק משמעותי מהחוויה האנושית. כך, במשך מאות שנים ציינו נאות מדבר את מיקומם של קהילות ונתיבי סחר – רשת נתיבי הסחר הארוכה ביותר שמוכרת לנו, דרך המשי בת 7,400 הקילומטר שחולפת באפריקה, אסיה ואירופה, התקדמה ממקווה מים למקווה מים והסתמכה על קהילות נווה מדבר כגון טוּרפַּן שבסין וסמרקנד שבאוזבקיסטן. דרך הגמלים דְרַבּ אל-אַרבְּעין, שעוברת במרכז מצרים וסודאן; דרך הקרוואנים המרוקאית שמגיעה מניז'ר לטנג'ר; והמסלולים הרגליים של הילידים במדבר מוֹהַאבּי בדרום-מערב ארצות הברית – כל אלה היו דרכים שלא היה ניתן לחצות אילולא היו רצופות נאות מדבר.

בנוסף, ידעתם שנאות מדבר מקלים על תסכול וגם עוזרים לנו לשמור על ריכוז?

כל זאת ועוד בקישור כאן 

 

גן ילדים בבית אבות?!

עירוב שימושים אינו רווח בשימוש בישראל על אף ההבנה המחלחלת כי לעירוב שימושים תפקיד מרכזי בייעול השימוש בקרקע. עם זאת, במדיניות רבות, בהם הדבר מקובל אפשר להבחין לא רק באפשרות להקצות קרקע באופן נכון יותר אלא בהשפעות הדדיות חיצוניות על החברה והסביבה – דוג' אחת אפשר לראות בסרטון המקסים בקישור המצורף המראה מה קורה כאשר ממקמים גן ילדים בבית אבות.

 

אמנית הרחוב המבוגרת בעולם

לגרייס ברט ולביתה מהעיירה סלקריק בסקוטלנד, שגדלו וחיו בה כל חייהן הפריע שהמרחב הציבורי כבר לא מטופח כמו פעם והיא החליטה לעשות מעשה – רתמה את כישורי הסריגה שלה לטובת קישוט תא הטלפון הציבורי, את הספסלים, את המעקים, את הכניסה לספריה הציבורית ועוד. לאחר כמה שעות של עבודה, הם סיימו לקשט 46 אתרים שונים ברחבי העיר כולה  והמסרגה עוד נטויה…

מוזמנים לצפות בגלרייה בקישור המצורף

 

חדשות ואירועים

  1. במסגרת סיכומי סוף השנה גאה מנהל התכנון בכמות יחידות הדיור חסרת התקדים שאושרה השנה – כמעט 100,000 יחידות שהוגדרו על ידי התקשורת כשיא של כל הזמנים. בטח בימים בהם מתמודדת ממשלת ישראל עם משבר דיור חריף. לעיונכם לקט תקשורת המסקר את ההישג.
    דה מרקר: שיא במספר יחידות הדיור שאושרו ב 2015 בישראל

    גלובס: האוצר: השנה אושרו 100 אלף דירות – שיא הסטורי
    גלובס: הרצליה: אושר תמ"א 38 למרות טענות השכנים שיש לקדם פינוי בינוי
    Ynet: 2015: כמעט 100 אלף דירות אושרו לבנייה
    New1: שיא: השנה אושר תכנון 99400 דירות
    Bizportal: נראה ירידת מחירים? ב 2015 אושרו כמעט 100 אלף דירות – שיא כל הזמנים

2. החודש הושק הפרסום הרבעוני של שוטף+ והפעם – "איתחול התכנון בעידן המרחב המרובד" (augmented reality)

לחצו כאן לכניסה לאתר שוטף+ http://future-space.wix.com/shotefplus

שוטף

מרחב מרובד מורכב משילוב של שתי שכבות (רבדים): המציאות הפיזית (הקיימת בפועל) ותוכן וירטואלי. במבט אל מרחב מרובד ניתן לראות בו זמנית את החדר, הרחוב או השדה שבו אנחנו נמצאים וביחד איתו תוכן נוסף הנוצר באמצעות מחשב – למשל, קיר שבאמצעות 'משקפיים מְרָבְדִים, ניתן לראות עליו גם תמונה וירטואלית, או מגרש חניה אמיתי שעליו מבנה ווירטואלי שנחווים יחד. כיוון שהתוכן הדיגיטאלי למעשה אינו מוגבל, כך גם המרחב המרובד הוא אין סופי.

ואמנם, המונח מציאות רבודה או מרחב מרובד נטבע רק לאחרונה, והמחקר האקדמי בנושא עדיין מוגבל יחסית אבל בחרנו להאיר בזרקור בפרסום הפעם סוגיה מרתקת זו משום פוטנציאל ההשפעה שלה על כל הרמות של הפרקטיקה התכנונית: עיצוב מוצר, עיצוב פנים, אדריכלות בניין, אדריכלות נוף, עיצוב עירוני, תכנון עירוני ואפילו תכנון ברמה האזורית, הארצית והאסטרטגית. מציאות רבודה תזמין או תאפשר אדריכלים ומתכננים להשתמש בכלים ושיטות אחרות מהמקובל היום, תדרוש לעדכן את מדיניות הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, תחייב את מוסדות התכנון לגישה שונה ברגולציה של השימוש בקרקע, תכיל מסגרות וגופים חדשים בתוך הזירה התכנונית ואף יכולה לשנות את יחסי הכח בין בעלי העניין בפיתוח הקרקע.

קצת על שוטף+ :
שוטף + הוא אתר מטעם מינהל התכנון, המזמין לבחינה ולדיון בעתיד המרחב, להרחבת דעת וידע בתחום התכנון וכתשתית לקידום עשייה בנושאים נבחרים. האתר כולל פרסומים בנושאים מרכזיים, המציעים נקודות מבט אפשריות על עתיד המרחב והתכנון. הדיון בכל נושא משלב התייחסות לפרקטיקה ביחד עם תיאוריה; דוגמאות מהעבר ומההווה מהארץ ומהעולם ותרחישים אפשריים בעתיד הקרוב והרחוק.

3. לאור המחלוקת על אופן חישוב השטחים לטובת זכויות בנייה במסגרת תמ"א 38/2 ראינו לנכון לצרף לכם את תגובת פורום קניין ומקרקעין בלשכת עורכי הדין לעמדת המשנה ליועץ המשפטי בעניין – חוות דעת תמא 38

ואחת קטנה לפני סיום,

אחת קטנה לפני סיום דצמבר 15

 

נתראה בגיליון הבא,

 

נובמבר 2015

החודש אנחנו מזמינים אתכם לחשוב איתנו מכיוון ביקורתי ומעניין על תכנית המתאר של תל אביב כמשל לקשר בין תכנית מתאר כחזון תכנוני ובין מירוץ הסמכויות בין מוסדות התכנון השונים, לקרא על הקשר בין מחאה חברתית למרחב ציבורי, לחשוב באופן מעמיק על האופן בו ניתן "ליצור מקום", על רכבת יפנית עם מסילה מיוחדת ל…. צבים ולסיים בגלריית תמונות של אומנות רחוב מבריקה. כל זאת לצד עדכונים על הנעשה במערכת התכנון בחודש האחרון.

מקווים שתמצאו בהם עניין.

תמונת החודש היא באדיבות מנחם ארסלן

חומרים ותמונות אותם הייתם רוצים לפרסם, ניתן לשלח אל מערכת פודיום – noemilie1@gmail.com

תכנית המתאר של תל אביב – הפער בין החזון למציאות

תוכנית המתאר של תל אביב היא תוכנית החלה על כל שטח הישוב. היא תוכנית, שעל פי תיקון 102 לחוק התכנון והבנייה, אם יאושר, תקרא תוכנית כוללנית, אלא אם יבחר המחוקק שם אחר לתוכניות מסוג זה. אין בכלל ספק שאישור תוכנית מתאר עירונית לישוב או לחלק משמעותי ממנו, הוא אירוע חגיגי ורב משמעות עבור הישוב. הוא למעשה מימוש הזכות להגדרה עצמית של הישוב.

אבל, קריאה ביקרותית תטען כי השאלה שעומדת במרכזן של התוכניות, אינה תמיד, מה טוב ונכון לעיר, או לאיזור מסוים בה, אלא האם נכון לכלול את הפתרונות המיטביים, ואת מלא הגמישות הנדרשת, בתוכנית מתאר כוללנית, ובכך להעניק סמכויות נרחבות לועדה המקומית.  מוזמנים לקרא את הסיפור המלא בקישור המצורף, מתוך הבלוג "המרפסת".

משמעות המרחב הציבורי במחאה

המחאה על צורותיה המרחביות המגוונות היא פעולה סוציו-מרחבית, מופע המנסה לאתגר סדר חברתי, אידיאולוגי, תרבותי, של משטר קיים. המחאות הן מקומות של תקשורת באמצעות סמלים שממקמים את המשתתפים במקום אידיאולוגי מסוים ונותנים לו משמעות מעבר לזו היומיומית. להצגתם של הסמלים במרחב הפיזי חשיבות רבה, ולא במקרה חלק ניכר מאירועי המחאה מתרחש בשעות הלילה, אז השימוש בתאורה מעצים את העיצוב הדרמתי של הסמלים. הסמלים והכוריאוגרפיה של המחאה מחוללים אירוע בזמן ובמרחב ומהדקים את הזיקה בין המקום למחאה, בין ההמון לפוליטיקה ובין הפוליטיקה לאסתטיקה של המחאה.

עוד על הקשר בין מחאה למרחב ציבורי – מוזמנים לקרא בקישור המצורף

חידוש מתחמי מסחר

Placemaking או "יצירת מקום" הוא רעיון ושיטה מעשית לשיפור אזורים, ערים ושכונות על ידי הפיכת מרחבים ציבוריים למקומות טובים – זאת מתוך ההבנה שמקומות טובים הם חיוניים לרווחה הפיזית, החברתית, הסביבתית והכלכלית של קהילות עירוניות וכפריות.

חשיבותם של שטחים ציבוריים מוכרת בישראל ומעוגנת בתקנות ובהנחיות תכנון. עבודה משותפת של תושבים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות סביב מקומות יכולה להפוך שטחים ציבוריים מוזנחים או חסרי ייחוד כמו מרכזי תחבורה אפרוריים או רחובות נטושים למקומות חשובים, שמחזקים את הקשר בין אנשים והמרחבים בהם הם חיים, ותורמים ליצירת ערים טובות יותר.

בהקשר זה אנחנו מזמינים אתכם לקרא על פיילוט ניסיוני העוסק בחידוש מתחמי מסחר – אותו הוביל האגף לתכנון אסטרטגי במטה מנהל התכנון באמצעות אדריכלית יעל סיוון גייסט במסגרת הפיילוט, שמגיע לסיומו בסוף השנה הנוכחית השתתפו חמש רשויות מקומיות שזכו כל אחת בתקצוב של 3.6-2 מיליון שקלים: קריית שמונה, כרמיאל, באר שבע, ירוחם ואופקים. מנהל התכנון אפשר לרשויות להגדיר בעצמן את מתחמי המסחר.

החידוש בפרויקט הוא הניסיון לפתח מדיניות ולהציע סיוע מעשי גם לגבי מה שאינו דיור, כיוון שלמסחר, לעסקים ולשירותים יש תפקיד מהותי בהצלחה או בכישלון העירוניים. במקרה זה, הפרויקט נובע מהרצון ליצור משקל-נגד למתחמי המסחר החוץ-עירוניים ולקניונים שהחלישו את הערים המוחלשות ממילא".

הפרוייקט מופיע בעמודים 44-47 כחלק מחוברת שהוציאה הקליניקה האורבנית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

יוצרים מקום_פלייסמייקינג בישראל2015

חברת רכבות יפנית – רכבת לצבים

אבל אחרי מספר צבים שמצאו את מותם, חברת רכבות יפנית החליטה לעשות מעשה על מנת להציל את חייהם של הצבים. חברת West Japan Railways, החלה להתקין מנהרות צבים על מנת להבטיח שלא יהיו יותר אבדות בקרב אוכלוסיית הצבים שמנסים לעבור את המסילות.

הנדידה של הצבים מתרחשת בדרך כלל בחודשים מאי וספטמבר – בתקופה הכי עמוסה של הרכבות – אז החברה החליטה לבנות את מנהרות הצבים הללו על מנת למנוע אבדות נוספות.

ואכן מאז שהמנהרות נבנו, נצפו יותר ויותר צבים משתמשים בה. מוזמנים לצפות ולקרא בקישור המצורף

 

אומנות רחוב מדהימה

ונסיים בגלריית תמונות מבריקה שעושה שימוש ברחוב ובמה שיש בו, באופן שעוד לא ראינו – כנסו לקישור המצורף

 

חדשות ואירועים

  1. באירוע של "רוח חדשה" שנקרא מנכ"לים על הבר – הוזמנה בינת שורץ, מנהלת מנהל התכנון לדבר על אתגרי התכנון והמערכת.
  2. OECD – בתחילת נובמבר נסעו נציגות מנהל התכנון, שירה תלמי – מתכננת מחוז ירושלים ונואמי ליברמן מנהלת תחום קשרים בין לאומיים, לכינוס הוועדה לפיתוח אזורי של ה- OECD. הוועידה הפעם עסקה בסוגיות אזוריות, קשרים בין רמות ממשל, תכנון עירוני לאוכלוסייה מזדקנת, תכנון קולט לגלי הגירה וערים חסינות.
  1. במסגרת וועידת עכו לעירוניות, הוביל מנהל התכנון מושב שעסק בפער בין העיר הטובה – "גרסת" המתכננים לבין דרישות ה"שוק" והציבור הרחב. במושב, אותו הנחתה קארין טלמור, מנהלת אגף מדיניות התכנון באגף (בכיר) לתכנון אסטרטגי, אדריכל הלל שוקן, אדריכל עודד קוטוק, אדריכלית נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז תל אביב, אביחי קימלדורף סמנכ"ל התכנון של חברת שיכון ובינוי, מר גרוי נדלר, מעיריית בת ים ואיתן גינזבורג מנהל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רעננה. המושב העלה סוגיות חשובות ושאלות מרתקות שיהוו ללא ספק מצע לדיון גם בהמשך. בנוסף, הנחתה קארין שולחן עגול, כחלק ממהלך הקמת המטה הלאומי לדיור, שעסק בשאלות של מדיניות התכנון.
  1. דרושים – בימים האחרונים עלתה לאתר נציבות שירות המדינה מגוון משרות סטודנט לאגפים שונים במנהל התכנון – מוזמנים להגיש מועמדות (בכפוף לתנאים) ולהפיץ את הבשורה לסטודנטים. בקישור כאן 

 

ואחת קטנה לפני סיום,

אחת קטנה לפני סיום נובמבר 15

נתראה בפרסום הבא,

מהדורת "אחרי החגים" מורחבת

החודש אנחנו, במהדורת "אחרי החגים" מורחבת – המאפשרת לכם לקחת כמה דקות עם הקפה של הבוקר ולקרא על סיפורים מעניינים ונושאים תכנוניים והמשיקים לתכנון. למשל, החודש אנחנו מזמינים אתכם לחשוב איתנו מכיוון אחר ומעניין על הקשר בין תכנון להסללת אוכלוסייה ועל היכולת של התכנון לקבע את היכולת של עולים חדשים להשתלב בקהילה, לקרא על השלכה שגרתית פחות של החיים בפרברים, לחשוב באופן מעמיק על תדריך הקצאות הקרקע לצרכי ציבור אותו מוביל המנהל – על הביקורת עליו ועל התשובה לביקורת זו, על בית ספר ירוק באינדונזיה, על סיור מרהיב בן 5 דקות בלא פחות מ- טוקיו, על תערוכת צילומי עירוניות מרהיבים כל זאת לצד עדכונים על הנעשה במערכת התכנון בתקופה האחרונה.

מקווים שתמצאו בהם עניין.

חומרים ותמונות אותם הייתם רוצים לפרסם, ניתן לשלח אל מערכת פודיום – noemilie1@gmail.com

 

האם יש קשר בין שיכון עולים להסללתם – המקרה של העולים מאתיופיה

אם בשנות השמונים והתשעים שיכנה המדינה את העולים מאתיופיה בערי הפריפריה או בשכונות הומוגניות, וכך יצרה ריכוזי עולים מוחלשים, כעת היא מנסה לפעול הפוך ולמנוע מעולים להתגורר ליד משפחותיהם או בסביבה מוכרת. לא רק שאין בכך תיקון של העוול, אלא יש המשך ישיר שלו על ידי ניסיון להחליט בעבור העולים מה יעלה בגורלם, כאילו לא היו מבוגרים עצמאיים בעלי דעה ומערכת שיקולים מחושבת, אלא ציבור נטול מודעות וחסר אחריות אישית וקהילתית. למשרד הקליטה יש מדיניות סיוע לרכישת דירה ליוצאי אתיופיה. המדיניות משלבת מענקים והלוואות לעולים המבקשים לצאת ממרכז הקליטה, אבל מתנה אותם ברכישת דירה במקומות מאושרים בלבד. מי שרוצה לקנות דירה במקום אחר חופשי לעשות זאת, אבל ללא סיוע משרד הקליטה. כל התנאים וההגבלות רשומים במסמך "נוהל יציאה ממרכזי קליטה".

מאות ואלפי סיפורים של עולים מאתיופיה, שמנסים לעזוב את מרכזי הקליטה ולבחור להם מקום מגורים. אלה נתקלים במדיניות הממשלה, שמאלצת אותם לגור בערים מסוימות וברחובות ושכונות מסוימים – אחרים חסומים בפניהם. מוזמנים לקרא את הכתבה המלאה בקישור 

 

תגידו, הפרברים האלה גורמים לי להראות שמנה?

אנשים בערים צפופות הם רזים יותר ובעלי לב בריא יותר מאנשים המתגוררים בפרברים. מחקר חדש גורס כי העניין טמון בדפוסים של הרחובות. החוקרים בחנו שלושה צעדים הבסיסיים של רשתות צפיפות רחוב, קישוריות, ותצורה-ב 24 ערים בקליפורניה, והשוו אותם עם מחלות שונות. תוצאות המחקר העלו כי דווקא ערים המרושתות ברחובות, ערים בהן הצפיפות גבוהה והן מאופיינות בקומפקטיות, נמצאו רמות נמוכות יותר של השמנת יתר, סוכרת, לחץ דם גבוה, ומחלות לב. מוזמנים לקרא את הכתבה כולה בקישור המצורף.

ותודה לגיא דייגי על ההפניה.

 

האם באמת חונקים את הציבור?

בימים אלו מושלם תדריך הקצאות קרקע לצרכי ציבור בהובלת האגף לתכנון אסטרטגי במטה מנהל התכנון. במסגרת העבודה על התדריך, עם זאת, היו שביקרו את התדריך וטענו כי הוא עלול ליצור מרחב ציבורי צפוף, שאינו עולה בקנה אחד עם האופן בו אותם מבקרים תופסים את המרחב הציבורי והעירוני. עם זאת, בחרנו הפעם להביא לעיונכם את אחת הביקורות על הביקורת על התדריך מפי ד"ר יודן רופא – מוזמנים לקרא את התגובה המלאה בקישור 

 

בית ספר הירוק באינדונזיה

לרגל החזרה לבית הספר מערכת פודיום לוקחת אתכם  אל בית ספר קצת אחר – המסע אל בית הספר מתחיל בחציית יער מנגרובים טרופי וצפוף, על התפר שבין ים ויבשה. הוא כרוך בחציית גשרים רעועים, מעבר בכפרים ושווקים באלינזיים, עד שלבסוף מגיעים אל בית ספר ייחודי שהפך לאגדה חיה ותוססת, שכאילו נלקחה מספרי "הארי פוטר". באמצע הג'ונגל הלח והירוק עומדים עשרות מבנים מרהיבים בגדלים שונים, שנבנו מבמבוק. הם פתוחים לטבע ומעוצבים להפליא, ומשמשים ככיתות לימוד, חדרי אוכל, חדר מורים, פינות בילוי ומשחקים ועוד. כל המבנים עובדים מכוחה של אנרגיה סולארית, הידרו-אלקטרית וביו-דיזל. בית הספר אינו מחובר לרשת החשמל, ואחת ממטרותיו היא להפוך למתחם חינוכי עם טביעת הרגל הפחמנית הקטנה בעולם.

בנוסף, כל הספסלים, שולחנות הלימוד והכיסאות עשויים מבמבוק, שהוא צמח שגדל במהירות (כמו דשא), ופולט כ-35% יותר חמצן לאוויר מאשר עצים. זהו אחד מחומרי הבנייה האקולוגיים בעולם, ואחת ממטרותיו של ג'ון הארדי, מייסד ”גרין סקול באלי”, הייתה להדגים את יופיו וחוזקו. מטרות נוספות היו, כמובן, להקים בית ספר שיהווה מודל למערכת חינוך בת-קיימא ולהכשיר מנהיגים צעירים עם אג'נדה ירוקה. ב"גרין סקול באלי" לומדים כיום (או יותר נכון, מבלים) כ-300 תלמידים מ-45 מדינות, בגילאי הגן ועד כיתה ח'. רק כ-20% מהתלמידים הם אינדונזים מקומיים.

מוזמנים לקרא עוד ולהתרשם ממבנה בית הספר המדהים, בקישור

 

טוקיו בחמש דקות

 

נדמה כי החגים זימנו לכל אלו שסביבנו זמן נפלא לטייל בחו"ל וכל שנותר הוא לשמע את החוויות והסיפורים שלהם עם חזרתם. אבל, אם גם נסעתם ובעיקר אם נשארתם בארץ, מערכת פודיום ממליצה לכם לקחת 5 דקות ולבוא לטייל איתנו בטוקיו. אחת הערים המרהיבות בעולם והכל בקישור המצורף

 

לא נוטשים את שכונות המצוקה

לקראת ועידת העירוניות בעכו – מוזמנים לקרא מתוך מגזין "שפת רחוב" על תכנית לשיקום שכונות המצוקה בארה"ב – התכנית"Choice Neighborhood Initiative", שעוסקת בשיקום שכונות מצוקה ובבנייה מחודשת של דיור ציבורי כדיור שמערב רמות הכנסה שונות. התכנית פועלת כבר שש שנים תחת משרד השיכון האמריקאי (HUD) ונחשבת לאבולוציה של תכנית מוקדמת יותר בשם HOPE VI.

במסגרת הפרויקט, הועברה תקנה שמאפשרת ליזמים פרטיים להיות בעלים של דיור ציבורי ולנהל אותו. כמו כן, הפרויקטים הפכו להיות מעורבי הכנסה, המשלבים בין דיור ציבורי לבין דירות להשכרה במחירי שוק. המימון הוא ציבורי ופרטי, אבל החשיבות של השותפות הציבורית-פרטית לא מתמצה במימון הנוסף. העניין היה שהמשקיע הפרטי, ששם כסף בפרויקט, רצה שהוא יצליח – הוא שם את המוניטין שלו על הפרויקט ודרש שהוא ינוהל ברמה גבוהה.

מוזמנים לקרא עוד בקישור

 

תערוכת צילומי עירוניות

עוד לקראת ועידת עכו לעירוניות והמהלך אותו משיק מנהל התכנון (פרטים בקרוב, מבטיחים 🙂 ), קחו לכם כמה רגעים לשטוף את העיניים בצילומים הזוכים של "הארץ" שמעודדת צלמים מקצועיים וחובבנים מכל העולם ללכוד בעדשותיהם תמונות מערים שונות בשעות העבודה. שווה צפייה בקישור 

 

חדשות ואירועים

  1. ועדות הערר במחוזות דרום וצפון עברו למשרדים חדשים, המאפשרים קבלת קהל בצורה נעימה, לצד אזור מזכירות מורחב.
    בנוסף, הוגדלו אולמות הדיונים, כך שיהיו ערוכים לקיום דיונים בפורום חברים רחב, בדיונים על ועדות מקומיות עצמאיות, כפי שקובע תיקון 101 לחוק.
    הכתובת החדשה של הועדה במחוז דרום – רחוב הדסה 90 באר שבע.
    הכתובת החדשה של הועדה במחוז צפון – רחוב מעלה יצחק 14 נצרת עילית.
    מצורפת תמונה של אולם הדיונים בועדה בנצרת עילית.
    20150817_150325
  2. הרמת כוסית לראש השנה מטה ומחוזות מנהל התכנון – לראשונה לאחר הקמת יחידת הסמך של מנהל התכנון, התכנס בירושלים המטה כולו לברכות לראש השנה על ידי דניאל אלימלך מאגף התפעול במטה ולהרצאה קצרה על מסעות בעולם באדיבות עמית מורלי ולברכות מאת גב' בינת שוורץ, מנהלת מנהל התכנון וגב' אדית בר, סגנית לתפעול.
    תמונות מהאירוע להנאתכם:
  3. סיור מטה מנהל התכנון לשדה התעופה ולפארק אריאל שרון – הסיור, שהיה הסיור הלימודי הראשון של מנהל התכנון כיחידת סמך, התחיל בשדה בתעופה בן גוריון ובביקור במגדל הפיקוח החדש שעתיד לפעול ממש בקרוב ומשם המשכנו לסיור לימודי בפארק אריאל שרון שם שמענו על הפיכת הפארק מ"הר הזבל" לאחד מהפארקים המטרופוליניים המרשימים בישראל ובכלל.
    תמונות מהסיור באדיבות גידי בן עמי.

 

ואחת קטנה לפני סיום, (באדיבות ליאת דופור דרור ממטה מנהל התכנון) – התמונה צולמה ברחוב הפסגה בשכונת בית וגן בירושלים.

אחת קטנה לפני סיום אחרי החגים

 

 

נתראה בגיליון הבא,